חתולים ביתיים מול חתולי בר
חתולים חיו לצד בני האדם מזה זמן רב, ומעמדם השתנה כתלות בזמן ובחברה.
בתקופת המצרים הקדמונים הוענק לחתולים יחס נעלה, היות וצדו מכרסמים ומזיקים לתבואה, ובימי הביניים נרדפו והושמדו בהמוניהם ברחבי אירופה, דבר שגרם לריבוי מכרסמים ולפרוץ מגפת הארבה במאה ה-14.
לחתולים זנים רבים, ולכל אחד תכונות ייחודיות לו, אך לכל החתולים ללא יוצא דופן, מספר תכונות משותפות. בניהם, חוש ריח מפותח, גמישות פנומנאלית, היגייניות מפליאה, סלידה ממים וכושר ציד נדיר, שבזכותו מכונים כציידי היבשה הטובים ביותר. ההבדל המשמעותי ביותר בין סוגי חתולים, הוא בין חתולים ביתיים וחתולי בר.
כושר ההישרדות של חתולים ביתיים דועך היות ואינם זקוקים לו בשביל לשרוד, אך כשרון הציד שלהם נשמר, ולעיתים צדים לצורך ההנאה.
חתולי בר נאלצים לצוד על מנת לחיות, וההורמונים שלהם משתנים בהתאם למזג האוויר ולעונות השנה ולכן מזדווגים כחודשיים לפני הקיץ, בו מזון ישנו בשפע.
לעומתם חתולים ביתיים מקבלים מזון ותאורה מלאכותית בכל ימות השנה, ועל כן אין להם תקופת ייחום מוגדרת כשם שיש לחתולי הבר. אולם, עם כל השוני, תקופת הייחום של החתולות זהה אצל חתולים ביתיים וחתולי בר.
התקופה משתרעת על גבי 8 ימים, בהם החתולה מכריזה על הבשלות על ידי יללות מרובות, חיכוך עם עצמים וגלגול על הרצפה. תקופת ההיריון הינה כחודשיים ולאחר הולדת הצאצאים, אלו הביתיים זוכים לטיפול אישי במקרה של סיבוכים ומגדילים את סיכויים לתוחלת חיים של 10-15 שנים.
אך אין רק טוב בדבר, שכן חתולים ביתיים הסובלים מבעיות שעלולות לעבור לצאצאים הבאים, ומגיעים לבגרות מינית, יכולים לגרום לדעיכה ולפגימה באיכויות החתול.
חתולים נוהגים כמו כן, לסמן טריטוריה באמצעות שתן או שריטות, שמפרישות ריח ייחודי להם. הטריטוריה חשובה לחתולים, והם יגנו עליה מפני זרים, היות ובשטחם חשים בטחון עצמי גבוה יותר מאשר יחושו במקום שלא מוכר להם.
